לא אחת נשמעים סיפורים על אפליה בעבודה. אפליה מתרחשת בחברה שלנו בכל מקום,ולמרות התקנות והחוקים כנגד אפליה בעבודה ואפליה בכל מקום אחר, יש תמיד אנשים שעוברים על החוקים.
החוק מגן על העובדים בכל מקום שהוא, כנגד אפליה בעבודה על רקע גזע, מין, או דת. החל משלבי הגיוס של עובדים לכל עבודה שהיא, ובהמשך גם ביחסים המקצועיים והחברתיים שבכל עסק.
אנו קוראים בעיתונות ושומעים בחדשות, פעמים רבות על אפליה בעבודה על רקע עדתי או דתי. במדינה שהיא כור היתוך ומשלבת בתוכה את כל העדות והעמים שקיימים בארץ, קורים מקרים של אפליה בעבודה על רקע זה.
מקרים של עובדים שלא התקבלו לעבודה כי הם מרקע עדתי כלשהו או עובדים שמפוטרים בדיוק על רקע זה.
גם אפליה בעבודה על רקע מין נפוצה לא אחת בקרב החברה הישראלית. מקרים רבים של אי קבלה של נשים לעבודה, נפוצים בארץ ולעתים גם פיטורים של עובדים על רק מינם.
אפליה בעבודה על רקע מין, יכולה להיות גם כתוצאה מאפליה בשכר העובד. עובדות נשים שממלאות תפקיד בעבודה שהינו מקביל בדיוק לגברים, מקבלות לעתים שכר נמוך יותר בעבודה, רק כי הן נשים.
מקרים שכאלו הן עבירה על כל כללי המוסר, וגם על חוקי העבודה ונחשבים לאפליה בעבודה. מקרים שכאלו, יכולים להגיע לבית המשפט. החוק מחוייב להגן על כל עובד שיקבל יחס שווה על פי חוק במקום העבודה שלו, אם בשכר , בתנאים או ביחס, ללא הבדל של דת גזע ומין.
עובדים או עובדות המרגישים כי נעשתה כלפיהם אפליה בעבודה, יכולים לפנות להסתדרות העובדים בכדי להביא את תלונותיהם, וזו יכולה לתמוך בהם בדרך להגנה על צדקם.
לעתים רבות עובדים שהופלו במקום עבודתם, חוששים להתלונן או לתבוע את מעסיקיהם או את החברה בה הם עובדים מחשש למקור הפרנסה שלהם.
המצב העדין הזה של הפחד מפני פיטורין לבין הצורך להתלונן על עבירה על חוקי העבודה כגון אפליה בעבודה, מקשה על שמירה על התקנות והחוקים.
כאשר קיים גוף כמו ההסתדרות שתומכת בעובדים ונותנת להם גב בכל הנוגע לשמירה על החוקים שלהם, הדרך לחיים טובים ומוסרים יותר נסללת.
